תחינות ובקשות בשבת

תקציר השיעור

תחינות ובקשות בשבת

א. איסור תחינות ובקשות בשבת – מקור הדין

איסור שאלת צרכיו בשבת הובא בדברי הפוסקים, אך לא הוזכר במפורש בתלמוד בבלי, אלא נלמד מהסוגיא במסכת בתענית, וכן הוזכר במדרש ובתלמוד הירושלמי.

  • במדרש ובתלמוד ירושלמי הוזכר איסור תחינות בשבת, כטעם קיצור תפילת "שמונה עשרה" בשבת, אמנם מדברי הבבלי נראה כי הטעם לקיצור התפילה בשבת שונה.

ב.  איסור תחינות ובקשות בשבת – טעם הדין

איסור שאלת צרכיו בשבת מחמת צער וביטול עונג שבת [כעין האיסור לנחם אבלים בשבת] • משום דיבור אסור בשבת.

ג. תחינות ובקשות שהן בגדר "טופס ברכות"

בדברי הירושלמי נתבאר ההיתר לשאול צרכיו בשבת, כאשר זהו "טופס ברכות", ויש להבין גדר דין זה.

ד. אמירת 'אבינו מלכנו' בשבת

רבותינו הראשונים חלקו האם יש לאסור אמירת 'אבינו מלכנו' בשבת, מחמת איסור שאלת צרכיו בשבת • חילוקי המנהגים למעשה.

ה. תחינות ובקשות ביום טוב ובראש השנה

הגם שנתבאר שאין לומר 'אבינו מלכנו' בשבת, משום איסור שאלת צרכים, יש הנוהגים לאומרו בראש השנה אף שהוא יום טוב. ויש להבין מדוע שונה שאילת צרכיו בראש השנה שהוא יום טוב, מכל שבת.

  • כבוד שבת חמור מכבוד יום טוב • הימים הטובים הם ימי דין.

ו. בקשות פרטיות בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים

רבותינו האחרונים ישבו על המדוכה, האם מותר לבקש בקשות פרטיות בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים [ובפרט כאשר הם חלים בשבת], היות ובימים אלו התפילות מיוסדות על "הדרת כבוד אלוקינו" והמלכתו על כל העולם כולו.

ז. תחינות ובקשת צרכיו בשבת – הלכה למעשה

תפילות ובקשות בשבת: 'רבון העולמים' הנאמר קודם הקידוש • 'יקום פורקן' • 'ברכת החודש'.

תחינות ובקשות בזמנים מיוחדים החלים בשבת: בזמן הדלקת נרות שבת • תפילה קודם ברית מילה או בשעת בכי התינוק • תפילת השל"ה על הצאצאים כשערב ראש חודש סיון חל בשבת • תפילה על אתרוג נאה כאשר ט"ו בשבט חל בשבת • תפילה לאחר קריאת התורה בפרשת הנשיאים בחודש ניסן.

כשנמצא בשבת במקום מקודש: הכותל המערבי • מערת המכפלה • קבר רבי שמעון בר יוחאי.

תחנונים ובקשות במחשבה [בלא דיבור] • בזמן תוספת שבת או בבין השמשות.

תחינות ובקשות בשבת

תחינות ובקשות בשבת

א. איסור תחנונים בשבת – מקור הדין

איסור שאלת צרכיו בשבת לא הוזכר בתלמוד בבלי במפורש, אמנם בסוגיא בתענית (1א) נחלקו תנאים "על אלו מתריעין בשבת, על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל ספינה המטורפת בים. ר' יוסי אמר לעזרה אבל לא לצעקה". ופירש רש"י: "ולא לצעקה, תפילה שאין אנו בטוחין כל כך שתועיל תפלתנו לצעוק עליהן בשבת". ומבואר כי גם בדברים שהם צרות מסוכנות נחלקו התנאים, האם ניתן לצעוק עליהם בשבת, ומכאן שעל שאר צרות אין לזעוק בשבת. הטור (1ב) הביא מחלוקת רש"י והרמב"ם, על אלו צרות ניתן לזעוק, והבית יוסף פירש במה נחלקו.

להלכה פסק מרן השולחן ערוך (1ג) "אין מתענים ולא זועקים ולא מתריעים בשבת ויום טוב על שום צרה, חוץ מצרת המזונות שזועקים עליה בשבת".

גם בדברי המדרש (2א) מובא האיסור לזעוק בשבת כנתינת טעם לכך שאין מתפללים שמונה עשרה ברכות בשבת: "שאם יהיה לו חולה בתוך ביתו נזכר ברופא חולי עמו ישראל והוא מיצר, והשבת ניתנה לקדושה לעונג ולמנוחה, ולא לצער".

וכן מבואר בירושלמי (2ב) בנדון אמירת הבדלה בחונן הדעת "זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל, וכוותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל". כלומר, אין להתפלל תפילת חול לפני הבדלה, כי בשבת אסור לאדם לתבוע צרכיו.

אמנם בתלמוד הבבלי (2ג) לכאורה מבואר טעם אחר, מדוע אין להתפלל תפילת חול בשבת, בדינו של הטועה בתפילות שבת שהתחיל לומר בשמונה עשרה "אתה חונן" שצריך לגמור כל אותה ברכה, כי הוא "התם [בכל תפילות השבת] גברא בר חיובא ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת, אבל הכא הא צלי ליה". ומבואר שמעיקר הדין אין איסור שאלת צרכיו בשבת, אלא שלא הטריחוהו בכך. אמנם בספר אוצר תשובות (2ד) כתב לבאר שאין מחלוקת בין הבבלי והירושלמי ומה שאמרו "משום כבוד שבת לא הטרחוהו רבנן, היינו שלא יצטער, שאם היה לו חולה אומרה בברכת רפאנו. הלכך אין מתפללים בשבת כי אם שבע ברכות, דאסור לתבוע צרכיו בשבת".

 

ב. איסור תחנונים בשבת – טעם הדין

לעיל נתבאר בדברי המדרש (2ב) בטעם האיסור לתבוע צרכיו בשבת, כדי שלא יצטער בשבת ויתבטל מקיום מצות עונג שבת. וכעין זה מתבאר בדברי הגמרא במסכת שבת (3א) "ואין מנחמין אבלים ואין מבקרין חולין בשבת [רש"י: שמצטער עם המצטערים] דברי בית שמאי, וב'ית הלל מתירים". ובהמשך מבואר כי "הנכנס לבקר את החולה אומר, שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא [וראה בנוסחאות של שאר התנאים שם]. ופירש הר"ן: "אינו יכול לבקש רחמים שעל ידי כן יעורר בכי ויצטער". ועוד מובא שם: "רבי חנינא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת". ופירש רש"י: "מפני שמצטער". וכן מתבאר בתשובות רש"י בספר הפרדס (3ג) "בתפילת שמונה עשרה יש דברים שאם אדם צריך להם הוא מיצר עליהם, ואם היה מתפללם בשבת הוא מיצר". וכן נקט הרמב"ם בתשובותיו (4א) בביאור הטעם שאין מבקשים בשבת "כי התפילה עבודה נכונה לכבוד האל וצריך להזכיר עניינא דיומא, ובבוא יום טוב ושבת צריך להיות שמח ונעלוז, לא שיהיה יום תענית וזעקה".

אמנם בירושלמי (4ב) לכאורה נראה כי טעם איסור תביעת צרכיו בשבת הוא משום שהוא אמירה שאינה צריכה. וכן משמע מדברי הרמב"ן (4ג) דהיינו מטעם שלא יהיה דיבורו של חול כדיבורו של שבת.

וביאר בסידור אזור אליהו (4ד) כי יש שני איסורים: [א] תחנונים על צרה קיימת משום עונג שבת. [ב] בקשות על העתיד, משום דיבור שלא לצורך. אמנם בקובץ הלכות (5א) הביא את שני הטעמים, וכתב שאין ביניהם מחלוקת וחד הם, והיינו ששאלת צרכיו נחשבת "דיבור של חול", מפני שהוא דבר שמעורר צער ודאגה אצל בני אדם.

 

ג. תחינות ובקשות שהם בגדר טופס ברכות

בדברי הירושלמי (4ב) נתבאר כי מותר לומר בברכת המזון בשבת "רעינו פרנסנו", משום שהוא "טופס ברכות".

והנה תוספות במסכת ברכות (5ב) הביא שיש שאינם אומרים 'רחם' בברכת המזון בשבת, משום שהוא לשון תחינה, ואין אומרים תחנונים בשבת. אך תוספות סברו, שאין להקפיד על כך מחמת שהוא "טופס ברכות".

אולם הבית יוסף (6א) הביא מדברי הרי"ף שהצריך לשנות הברכה. כמו כן הביא הבית יוסף את דברי שבולי הלקט שאין למעט ב'הרחמן' בשבת, מטעם שהוא טופס ברכות המותר. אולם לדעת הבית יוסף 'הרחמן' הוא תוספת שנהגו מעצמם ואינו טופס ברכות. להלכה פסק המשנה ברורה (6ב) שיכול לומר בשבת 'הרחמן' "שכיוון שנהגו הכל לאומרם, נעשה להם כטופס ברכות, ואין בזה משום שאילת צרכיו בשבת" [אולם הגר"א נהג לא לאומרו בשבת].

בביאור מחלוקת זו כתב בספר בקשות בשבת (7) שנחלקו בטעם היתר 'טופס ברכות'. דעת השבלי הלקט שהוא משום שכל שרגיל בדבר אינו מתפעל ומצטער ממנו, ועל כן מותר לומר בשבת 'הרחמן', כי אינו גורם לו להצטער. אולם הבית יוסף סבר, שלא הצריכו לשנות בנוסח הברכה בין חול לשבת, ואם כן היינו רק בברכות עצמם, ולא בשאר תוספות, אף שרגילים לאמרם.

וראה בדברי הפסקי תשובות (13) שכתב: "לא התירו להתפלל שמונה עשרה בשבת, הגם שהוא טופס תפילה קבוע לכולם, מכיון שמיועד מלכתחילה להוסיף בקשות בכל ברכה מעין הברכה, ובשומע תפילה כל הצטרכויותיו, ולכן חששו שיוסיף תפילות ובקשות פרטיות, ויבוא לצער ויביא דאגה בלבו".

 

ד. אמירת 'אבינו מלכנו' בשבת

הר"ן במסכת ראש השנה (8א) כתב שאין לומר אבינו מלכנו בשבת, משום שהוא שאילת צרכים בשבת.

אבל במאירי (8ב) האריך להתיר זאת משום שימים אלו נתייחדו לתשובה ולריבוי כל מיני תפילה. והוכיח כן שהרי אם אסור בשבת, יש לאוסרו אף בראש השנה שחל בחול שהרי הוא יום טוב.

הטור (8ג) הביא את המנהג לומר תחנונים אף כשראש השנה חל בשבת, וביאר הבית יוסף את המנהג על פי המבואר לעיל (1) שיש צרות שמריעים עליהם בשבת, ולכן "כיון דבעשרת ימי תשובה התפילה נשמעת יותר מבימים אחרים, וגם באותן הימים האדם מוכן להיות נגמר דינו ביום הכפורים, אין לך דבר נחוץ יותר מזה".

הרמ"א (9א) פסק שאין אומרים אבינו מלכנו בשבת. וביאר המגן אברהם, שהוא משום שאילת צרכים בשבת. ובשם הלבוש הביא טעם אחר, שמכיוון שאבינו מלכנו כנגד ברכות אמצעיות, בשבת אין לאומרם [אמנם באגרות משה (9ג) כתב בתוך דבריו, שאין ברור לאסור אמירת אבינו מלכנו בשבת, ואין איסורו חמור כל כך].

וראה חילוקי המנהג אצל הספרדים האם לאומרו בספר כף החיים (9ב) שכתב "ונהרא ונהרא ופשטיה". ובילקוט יוסף(9ד) כתב כי המנהג לומר אבינו מלכנו בשבת תשובה, ומקומות שמנהגם להיפך, ישארו במנהגם.

 

ה. תחינות ובקשות ביום טוב ובראש השנה

המאירי (8ב) הקשה היאך אפשר לומר בראש השנה אבינו מלכנו, והרי אין אומרים אבינו מלכנו בשבת מחמת שהוא בקשת תחנונים, ודין ראש השנה שהוא יום טוב לכאורה כדין שבת שנאסרה בה בקשת תחנונים.

וראה בספר אוצר התשובות (10א) בנדון שאלת ובקשת צרכים ביום טוב, וכתב שאכן טעמי הדין בשבת שייכים גם ביום טוב, אלא שמכל מקום יש להקל ביום טוב, כפי שכתב הנצי"ב, כי כבוד שבת חמור מכבוד יום טוב. וכמו כן משום שהימים הטובים הם ימי דין [סוכות נדונים על המים, פסח על תבואה ועצרת על פירות האילן].

 

ו. בקשות פרטיות בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים

מלבד עניין בקשת צרכיו ביום טוב ובשבת, ביחס לראש השנה הביא בסידור הגר"א (10ב) מדברי הזוהר שאין לבקש בקשות פרטיות, כי זהו יום תפילה "על הדר כבוד אלוקינו אשר גלה, ולא נפנה אחר לבבנו לבקש בני חיי ומזוני, ובזה נעורר עלינו את הדין". אמנם בספר דביר קדשו (11א) הביא כי מדברי הגמרא משמע שמתפללים בראש השנה אף על צרכיו. וכן הובא בספר ארחות רבנו (11ב) מהחזון איש שמותר.

ומובא בשם הגרי"ש אלישיב (11ג) והגרש"ז אויערבך (11ד) שאף בראש השנה שחל בשבת מותר [אמנם בספר הליכות שלמה (11ד) כתב בהערה, כי הגרש"ז הורה לתלמידיו שלא יבקשו על כך. ובספר אשי ישראל (11ה) הביא בשם הרב נויבירט כי בראש השנה שחל בשבת אין לבקש בקשות פרטיות].

 

ז. תחינות ובקשת צרכיו בשבת – הלכה למעשה

הגרש"ז אויערבך (12א) התיר לבקש על צרכים רוחניים בשבת, ולכן התיר להתפלל תפילת רבי נחוניא בן הקנה שקודם הלימוד. אולם הגר"ח קנייבסקי (12ב) אסר בקשת צרכים רוחניים, וטעם ההיתר להתפלל לפני הלימוד הוא כי זו בקשה קבועה [כשם שאומרים 'אלוהי נצור' בתפילת שמונה עשרה]. וכן התיר בקשות בשעת ברית מילה, כי זהו הזמן המסוגל לכך, ואי אפשר בזמן אחר.

סיכום – ספר פסקי תשובות (12ג,13).

תגובה אחת

  1. תפילה על בקשות פרטיות: בר"ה שחל ביום חול מותר לבקש בקשות פרטיות באלוקי נצור. בר"ה שחל בשבת. לספרדים מותר לבקש בקשות פרטיות כמו שאומרים אבינו מלכנו. לאשכנזים יש אומרים שאסור לבקש בקשות פרטיות כמו שלא אומרים אבינו מלכנו. יש להוסיף שגם מי שלא מבקש בקשות פרטיות יכול לכוין בתוך נוסח התפילה על בקשה פרטית. כגון שאומר "זכרנו לחיים". מי שרוצה לבקש על פרנסה יכוין על פרנסה, כי פרנסה נקרא חיים ועני חשוב כמו מת. מי שרוצה לבקש על זש"ק יכוין על ילדים, כי ילדים נחשב חיים ומי שאין לו בנים חשוב כמת. מי שרוצה לבקש על שידוך יכוין בחיים על אשה, כי אשה נקראת חיים, כמש"כ ראה חיים עם אשה אשר אהבת .

    כתב הטור סימן קפח ז"ל, "גרסינן בירושלמי תניא אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת רבי זירא שאיל לר' חייא בר אבא מהו למימר אבינו רוענו זוננו א"ל טופס ברכות כך הוא" עכ"ל. ועיין תוס' (ברכות דף מח ב ד"ה מתחיל בנחמה) שהביא את הירושלמי. כתב הר"ן (ר"ה דף ט א מדפי הרי"ף) ז"ל, "ואבינו מלכנו נמי כיון שהוא שאלת צרכים בשבת לא התירו לאמרו אלא ביוה"כ (שחל להיות בשבת) שהוא שעת גמר דין שאם לא עכשיו אימתי" עכ"ל. מבואר מדברי הר"ן שאסור לומר אבינו מלכנו בר"ה שחל בשבת כיון שאסור לשאול צרכים בשבת. וכן פסק הרמ"א סימן תקפד. ועיין בבית יוסף סימן תקפ"ד שכתב שמנהג הספרדים שאומרים אבינו מלכנו בר"ה שחל בשבת. ועיין שו"ע (סימן רפח ט, י) שלא צועקים בשבת אלא רק לחולה שיש בו סכנת היום זועקים ומתחננין. וכן נהגו לומר: מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום. ונראה שלכן סובר השו"ע שאומרים אבינו מלכנו בשבת משום שבעשי"ת כל כלל ישראל נחשבים בסכנה כמו חולה שיש בו סכנה היום. ולפי"ז נראה שלפי השו"ע מותר לבקש בקשות פרטיות בשבת ולפי הרמ"א אסור לבקש בקשות פרטיות בשבת. אולם כל דבר שהוא חלק מנוסח הברכה מותר לומר כמבואר בירושלמי שמותר לומר טופס ברכה ולכן אומרים בשבת ובספר חיים ברכה ושלום. ולכן שאומר זכרנו לחיים יכול לכוין בזה על כמה סוגי חיים. ועיין באשרי האיש (ח"ג עמוד צ) שפסק מרן הגריש"א זצ"ל שאסור לבקש בקשות פרטיות בר"ה שחל בשבת. וכן שמעתי מהגרמ"מ לובין שליט"א שלפי השו"ע מותר לבקש בקשות ולפי הרמ"א אסור לבקש בקשות פרטיות כמו שלא אומרים אבינו מלכנו עכ"ד. אכן עיין בהליכות שלמה (פ"א סעיף טו) שבר"ה שחל בשבת מותר לומר בקשות פרטיות באלוקי נצור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

לשון הרע על מת

א. בסוגיית הגמרא במסכת ברכות דנו בהרחבה האם המתים יודעים מה נעשה בעולם הזה, ובשלהי הסוגיא הובאו דברי רבי יצחק: "כל המספר

קרא עוד

ביעור פירות שביעית

ביעור פירות שביעית א. מצות ביעור פירות שביעית – דברי חז"ל וסוגיות הגמרא מהפסוק "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל

קרא עוד

עינוי ביום כיפור

א. בגמרא בחולין נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש, מהו המחייב באכילת איסור: הנאת גרונו או הנאת מעיו, ולהלכה נפסק שהחיוב

קרא עוד

תפילת ותיקין

א. תפילת ותיקין – חיוב גמור או מצוה מן המובחר במסכת ברכות נלמד מהפסוק "יראוך עם שמש" כי תפילת שחרית

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

קריאת מגילת רות 

קריאת מגילת רות  פתיחה מנהג קריאת מגילת רות הוזכר במסכת סופרים (פרק יד משנה יז) "שיר השירים קורין אותו בלילי ימים טובים של גלויות האחרונים,

קרא עוד

התרת נדרים בימים הנוראים

התרת נדרים בימים הנוראים עינינו רואות שכלל ישראל נוהגים לערוך "התרת נדרים" בערב הימים נוראים אין מדקדקים שהמתירים לא יהיו "קרובים" האחד לשני. ודבר זה

קרא עוד

מצות חינוך לקטנות

מצות חינוך לקטנות א. במשנה במסכת יומא (פ"ח מ"ד) מובא החיוב המוטל על האב לחנך את בנו הקטן כדי להרגילו לקיים את המצוות כשיגדל: "התינוקות

קרא עוד

אכילה לפני התקיעות

אכילה לפני התקיעות בקהילות ישראל יש מנהגים שונים בענין האכילה לפני התקיעות, ואף אני במשך חיי, התפללתי בכמה מקומות, שבכל אחד מהם נהגו באופן אחר:

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.