תנור מיקרוגל בהלכה

תקציר השיעור

א. בתנור מיקרוגל מחממים מזון באמצעות קרינה אלקטרו-מגנטית.

מציאות מחודשת זו עוררה דיון הלכתי, האם חימום שלא באמצעות אש נחשב "בישול", ונפקא מינא להלכות שבת, בשר וחלב ופסח.

ב. לשם כך יש לדון מהי הגדרת "אש" לדיני בישול וכשרות [בירור הלכתי בנדון מקורות חום שיש להם תכונות אש אבל אינם אש].

ג. בישול בחמה [בשבת] לעומת בישול באש – שינוי במאכל [ב"נפעל"] או בדרך הבישול [ב"פועֵל"], והמסתעף לבירור דיני בישול במיקרוגל.

ד. בהלכות בשר בחלב יש לבדוק האם בדפנות תנור המיקרוגל נבלע ממה שהתבשל בתנור – בירור דין "זֵיעה" [האֵדים היוצאים] מהמזון שהתחמם.

ה. ובכלל זה יש לעיין האם יש יתרון בכיסוי הכלי שמתחמם בו האוכל.

•   •   •

על פי האמור דנו הפוסקים:

ו. בדיני בשר וחלב שנתבשלו יחד בתנור מיקרוגל לענין איסור הנאה.

ז. שימוש באותו תנור מיקרוגל לבישול בשר וחלב בזה אחר זה בכלים מכוסים.

ח חימום מאכל פרווה בתנור מיקרוגל בשרי או חלבי.

ט. הכשרת מיקרוגל מבשר וחלב או משאר איסורים • הכשרה לשימוש בפסח.

י. הכשרת כבד בצליה בתנור מיקרוגל.

יא. האם יש איסור בישולי עכו"ם במזון שנתבשל על ידי נכרי בתנור מיקרוגל.

יב. דיני בישול בתנור מיקרוגל עם "מערכת השחמה" • בישול ב"קרני גמא".

תנור מיקרוגל בהלכה

תנור מיקרוגל בהלכה

גלי "מיקרו" הקרויים גם "מיקרוגלים", הם גלי קרינה אלקטרו-מגנטית, שנעשה בהם שימושים רבים בטכנולוגיה. אחד השימושים המפורסמים הוא ב"תנור המיקרוגל", שבו מחממים מזון באמצעות קרינה אלקטרו-מגנטית. גלי הקרינה נבלעים חזק על ידי נוזלים, ועל יד כך הם מתחממים [להסבר מפורט יותר ראה ויקיפדיה (1), בפתיחה למאמר "מיקרוגל בהלכה" (1) ובגוף המאמר (6) אות ו].
מציאות מחודשת זו עוררה דיון הלכתי, האם חימום שלא באמצעות אש נחשב "בישול", ונפקא מינא להלכות שבת, בשר וחלב ופסח. לשם כך יש לדון מהי הגדרת "אש" לדיני בישול וכשרות.

הגדרת אש ומקורות חום שיש להם תכונות אש אבל אינם אש
א. בסוגיות הגמרא במסכת שבת (2) מבואר כי לעומת בישול באוּר – אש, שנאסר בשבת, אין איסור לבשל בחמה בשבת. דין זה נפסק בשו"ע בהלכות שבת (2). ובטעם הדבר פירש רש"י: "דאין דרך בישול בכך, וחמה באור לא מתחלפי דליגזר הא אטו הא". ונחלקו האחרונים בהבנת הדברים.
לדעת האגלי טל (3) יש הבדל במציאות במאכל בין אם נתבשל בחמה או באור, ולכן בישול בחמה אינו נחשב כלל כבישול. כלומר, בבישול בחמה השינוי לא רק בעושה הפעולה שאינו מבשל כדרך בישול, אלא גם בנפעל. כי יש שבח עצים בפת ובתבשיל, ולכן כשבישל באש יש שבח אש בתבשיל, אך כשמשנה ומבשל בחמה ויש בדבר המבושל שבח החמה. אולם לדעת האגרות משה (3) "דרך בישול" קובע כלפי הלימוד ממלאכת שהיו במשכן, ומה שאין דרך לבשל לא נלמד מבישול שהיה במשכן. ועל פי הבנתו חידש האגרות משה שיש חיוב מהתורה בבישול במיקרוגל, כי דבר שדרך בישול בכך שפיר נלמד שהוא תולדה דומיא דבישול באוּר שדרך בכך שדומה למלאכה שהיה במשכן. ומאחר ובישול במיקרוגל דרך בכך, חיובו מדאורייתא [וכדבריו הכריע להלכה בספר אחרות שבת (2)].
מסוגיא זו למד בספר מערכי לב (6) "שחמה אינה נחשבת כאוּר לענין בישול, על אף שלשמש יש את התכונות של אש, היא חמה מאד, היא זוהרת, היא מתכלה אם כי לאט" [וראה בדבריו במה שדן מדברי המאירי (2) לנדון דידן].
בהמשך דבריו ציין בספר מערכי לב (6) לסוגיות נוספות בהן מוצאים "מקורות חום עם תכונות אש, אבל אינם אש:
• במסכת חולין (3) מובא: "איזהו שחין, לקה בעץ ובאבן וכל דבר שלא באה מחמת אש, לאתויי אבר מעיקרו זה שחין". ופירש רש"י (ד"ה אבר) "מקום שעוקרין עופרת והוא חם". ומבואר בנדון נגעי אדם, שאבר מעיקרו אינו אש.
• במסכת מנחות (3) בנדון שריפת בת כהן נאמר: "שאני התם דאמר קרא תשרף לרבות כל השריפות הבאות מן האש, וכל שכן אש עצמה. ואלא באש למה לי, לאפוקי אבר מעיקרו". ופירש רש"י שמוציאין אותו מן הקרקע רותח הוא בלא תולדת אש". ומכן הסיק בספר מערכי לב כי "מקורות טבעיים כמו השמש או אבר מעיקרו, על אף שיש להם את כל התכונות של אש, אינם נחשבים כאש, ולא רק לענין שבת אלא גם לענין נגעי אדם או שריפת בת כהן".

דין "זֵיעה" [האֵדים היוצאים] מהמזון שהתחמם
ב. בהלכות בשר בחלב מצינו דין "זֵיעה" דהיינו אֵדים היוצאים מהמזון, ודנו הפוסקים, האם דינה של הזיעה כמו המשקה, והאם דין "זיעה" מדאורייתא או מדרבנן. כפי שיבואר, יש בזה נפקא מינה לדיני בישול בתנור מיקרוגל.
מהמשניות במסכת מכשירין (4) משמע שלזיעה יש את אותו הדין כמו למים, הן לענין הכשר אוכלין והן לענין טומאה, וכפי שכתב הרא"ש בתשובתו (4) "ששאלת על אלפס חולבת אם יכולים לתת למטה בכירה תחת קדרה של בשר. נראה לי שאסור ואפילו בדיעבד אם נעשה הייתי אוסר הקדרה, כי הזיע העולה מן האלפס הוא כמו חלב. כדתנן במכשירין מרחץ טמאה זיעתה טמאה וכו', ועוד שנינו התם זיעת האדם טהורה. מכל הלין שמעינן דזיעה היוצאת מן הדבר חשובה כאותו דבר". להלכה סוברים רוב האחרונים שהזיעה אוסרת רק מדרבנן [מערכי לב (7) אות ז].
ומעתה יש לדון האם בדפנות תנור המיקרוגל נבלעה "זֵיעה" ממה שהתבשל בתנור – בירור דין "זֵיעה", והאם יש יתרון בכיסוי הכלי שמתחמם בו האוכל, ומונע מה"זיעה" להתפשט לדפנות התנור.
בשו"ע (4) סי' צב) נפסק: "מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה, ואוסרתה". ומוסיף הרמ"א: "אם היה חלב במחבת, בעינן שישים בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת. וכל זה מיירי שהמחבת מגולה, והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה. וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה. אבל אם אין היד סולדת בזיעה, הכל שרי. וכן אם המחבת מכוסה, הכל שרי, מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו, דאין אוסרין זו את זו בנגיעה, כל שכן בזיעה". וסיים: "מיהו לכתחילה יש ליזהר בכל זה".
עוד פסק הרמ"א (4) יו"ד סי' קח) "אם אפו או צלאו איסור והיתר תחת מחבת אחת, מגולין, אסור אפילו בדיעבד. אבל בזה אחר זה אין לחוש, אלא אם כן הזיע המחבת משניהם, דאז אסור אפילו בזה אחר זה, אם היו שניהם מגולים, דהוי ככיסוי של קדרה" [להשלמת היריעה, ראה בדברי רבי לוי יצחק הלפרין בשו"ת רבני אירופה (5)].

שימוש באותו תנור מיקרוגל לבישול בשר וחלב בזה אחר זה
ג. לאחר בירור דיני "זיעה" בהלכות בשר בחלב, הסיק בספר מערכי לב (7) שאין כל חשש לבשל בשר ואחר כך חלב בתנור מיקרוגל אם הקדירות מכוסות, מהטעמים הבאים:
[א] כמעט אין זיעה על הדפנות, ובעיקר לא על התקרה. [ב] הדפנות קרות ורחוקות מן הקדירה. [ג] המאוורר מוציא את האדים ביעילות מחוץ לתנור, וגם האדים המועטים הנופלים על הדפנות אינם חמים בגלל ההתפשטות בחלל התנור. [ד] יש לצרף דעת הרבה אחרונים שאיסור זיעה מדרבנן. [ה] התקרה של תנור מיקרוגל אין לה דין של כיסוי.
ברם בספר שבות יצחק (9) הביא בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב לאסור שימוש במיקורגל לבשר ולחלב בזה אחר זה אפילו אם יקפיד שהכלים יהיו מכוסים, כי "יש לחוש שמא ישכח לכסות, או שלא יהא מכוסה היטב כל זמן הבישול ותיפלט הזיעה". ובספר הכשרות (10) כתב שכן נקט לדינא הגר"ש ואזנר.
וכאשר מחמם בשר בכלים מגולים, כתב בספר שבות יצחק (8) כי "עולה זיעה מהתבשיל, ולפעמים נדבקת בדפנות או נבלעת בהן, כיון שהיד סולדת בזיעה, ואין שם אש ששורפת. ואף שיש בדופן התנור נקבים העשויים ליציאת הזיעה, מכל מקום חלק ממנה נדבק ונבלע בעת הבישול, ולאחר מכן כשמפסיק התנור פעולתו עד שמוציאים התבשיל ממנו. וכן הראתי קמיה הגרי"ש אלישיב (שליט"א) מיקרוגל בשעת הבישול, ואמר דאין ספק שהוא בכלל דין השו"ע סי' צ"ב ס"ח (4) שהזיעה עולה ונבלעת ואוסרת. גם פעמים ניתז מן התבשיל ונדבק בדפנות".
והוסיף וכתב שאין להשתמש בקביעות במיקרוגל לבשר וחלב בכלים מגולים ע"י קינוח והגעלה ביניהם, על פי דברי הגמרא והשו"ע (שאסור להשתמש בכלי בקביעות לבשר וחלב ע"י הגעלה, מחשש שישכח להגעיל.
• חימום מאכל פרווה בתנור מיקרוגל בשרי או חלבי – בשבות יצחק (9) הביא בשם הגרי"ש אלישיב, כי מאכל הפרווה שהתחמם בתנור מיקרוגל בשרי, נחשב כאילו נתבשל בכלי ראשון בשרי בגלל שדפנות הכלי נתחממו. אולם בספר הכשרות (10) סע' מט, ועיי"ש בהערה קד) הביא פוסקים שכתבו שניתן להשתמש בפרווה גם ללא כיסוי.
• בשר וחלב שנתבשלו יחד לענין איסור הנאה – בשבות יצחק (8)אות א) הביא מדברי השו"ע (4) סי' פז סע' ו) "המעושן והמבושל בחמי טבריה אין לוקין עליו", ומבואר שאיסור בישול בשר בחלב אינו דווקא בחום האש, והסיק לאסור בישול בשר בחלב בתנור מיקרוגל "דכיון דחשיב דרך בישול [כמבואר באגרות משה (3)], הבישול אסור מהתורה".
• הכשרת מיקרוגל מבשר וחלב או משאר איסורים ולפסח – שבות יצחק (9) אות ד), שו"ת רבני אירופה (5).
סיכום: ספר אהל יעקב (10) וספר הכשרות (10) סע' נ).

בישולי עכו"ם בתנור מיקרוגל
ד. בשו"ע בהלכות מאכלי עכו"ם (11) נפסק: "המעושן אינו כמבושל". והוסיף הרמ"א: "גם כבוש אינו כמבושל" וזאת משום "דלא אסרו אלא בישול של אש". ודנו הפוסקים האם יש איסור בישולי נכרים בתנור מיקרוגל. ויסוד השאלה בכוונת הרמ"א שלא נאסר אלא "בישול של אש" – האם צריך ממש בישול של אש, או שמא לא הוציאו חז"ל מהכלל אלא עישון מליחה וכבישה, שאין בהם כלל חום האש.
וראה סיכום הנושא בספר שלחן מלכים (11)-(12) שהביא את דעת המקילים – שו"ת רבבות אפרים, שו"ת להורות נתן [ובספר מערכי לב (13) הרחיב בהסבר טעם המתירים]. ולעומתם את המחמירים לאיסור – שו"ת שבט הלוי, הגרי"ש אלישיב, שו"ת תשובות והנהגות.
• • •
• הכשרת כבד בצליה בתנור מיקרוגל – אסורה, כמובא בספר מאורי האש השלם בשם הגרש"ז אויערבך (5), כי הקרינה מבשלת את הדם בתוך הכבד, ולא מוציאה אותו החוצה.
• דיני בישול בתנור מיקרוגל עם "מערכת השחמה" – ספר הכשרות (10) סעי' מז-מח).
• בישול ב"קרני גמא" – שלחן מלכים (2).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

טביעות עינא דקלא

א. בסוגיות הש"ס מבואר כי ניתן להסתמך בענייני איסור והיתר על "טביעות עינא דקלא", דהיינו הכרת האדם על פי קולו ["היאך סומא מותר

קרא עוד

מזוזה

א. "תנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, פטור מן המזוזה. מאי טעמא, בית כתיב בהו". ונחלקו

קרא עוד

נדרי צדקה במחשבה

א. אמירת אדם לגבוה כמסירתו להדיוט, לפיכך הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו. ברם נחלקו הראשונים האם בצדקה מתחייב גם

קרא עוד

טבילת כלים

א. כלי סעודה של גויים שנכנסו לרשות ישראל מחוייבים בטבילה, על מנת להבדילם מטומאת העמים ולהכניסם לקדושת ישראל. ונחלקו הראשונים

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

בענין "גדול מברך"

בענין "גדול מברך" בגמרא (ברכות מז, א) איתא: "תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא, על רב אחא, אמרי, אתא גברא רבא דמברך לן, אמר להו, מי

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.