הדלקת נרות חנוכה בשליחות

הפרדה בין קיום מצוה על ידי אחד וברכה על ידי אחר

תקציר השיעור

א. כאשר מדליקים נר חנוכה באמצעות שליח – מי מברך: השליח, או המשלח [בעל הבית]. ולמעשה שאלה זו היא בכל המצוות שמקיימן בשליחות [כגון: הנחת עירוב תבשילין ובניית מעקה] – מי מברך: השליח, או המשלח [בעל הבית].

ב. לענין בדיקת חמץ, כאשר בעל הבית אינו בודק כלל אלא מצוה על שליח שיבדוק חמץ – השליח מברך. והשאלה היא, האם דין הדלקת נר חנוכה בשליחות שווה לדין בדיקת חמץ, או שונה ממנו.

ג. הדליקו נרות שבת [וקיבלו שבת] כיצד ידליקו אחר כך נרות חנוכה.

ד. ברכה בשליחות בהדלקת נרות שבת.

ה. ויש להבדיל בין הברכה על הדלקת נרות חנוכה בשליחות, לבין ברכה בקיום מצוות אחרות בשליחות.

ו. ובעיקר דין הברכה בהדלקת נר חנוכה בשליחות, יש לעיין, האם יש הבדל בין ברכת 'להדליק נר חנוכה' לבין ברכות 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'.

ז. סיכום פרטי הדינים בקיום מצות הדלקת נר חנוכה על ידי שליח.

ח. בעל בית הטרוד בעסקיו ומאחר לשוב לביתו – האם יש להמתין עד לקיום המצוה בעצמו כאשר יגיע מאוחר לביתו, או שימנה את אשתו לשליח להדליק נר חנוכה בביתו בזמן.

הדלקת נרות חנוכה בשליחות

שאלה: חייל היוצא לפעילות מבצעית ולא יוכל להדליק נרות חנוכה, האם רשאי למַנות את חברו שיהיה שלוחו להדליק עבורו נרות חנוכה בבסיס. ואם כן, מי מברך על הדלקת הנרות.

שאלה נוספת: חולה המרותק למיטתו הממנה שליח להדליק נרות חנוכה בפתח חדרו, או בביתו [של החולה] – מי מברך: השליח, או המשלח [בעל הבית].

ולמעשה שאלה זו היא שאלה כללית בכל המצוות שמקיימן בשליחות – מי מברך: השליח, או המשלח. ויש לברר האם יש הבדל בין סוגי המצוות לענין הברכה בקיומן בשליחות.

 

א. בספר בן איש חי  (1) פסק "שחולה השוכב על מיטתו יעשה שליח להדלקה במקום הנחתה ויכול החולה לברך, והשליח ידליק בחדר ההוא בפניו תיכף ומיד". והוא מציין למה שהרחיב בענין זה בספרו שו"ת רב פעלים (1) בענין זה, בתוך דבריו בנדון הברכה על קיום מצות עירוב תבשילין המתקיימת בשליחותו. ולדעתו ניתן להפריד בין קיום מצוה על ידי אחד [השליח], וברכה על ידי אחר [המשלח], ובקיום מצוה על ידי שליחות, המשלח [בעל הבית] הוא המברך את הברכה. ודין זה אמור בכל המצוות, כמבואר בדבריו לענין מזוזה, ברית מילה, עשיית מעקה, עירוב תבשילין והדלקת נר חנוכה, ומסתבר שהוא הדין לכל המצוות

 

ב. אולם מאידך, מצינו חבל רבותינו הפוסקים הסוברים שלא ניתן להפריד בין קיום מצוה על ידי אחד, וברכה על ידי אחר. בראשם, המהרש"ל בספרו ים של שלמה ((1) – אותו מציין הרב פעלים עצמו) שכותב לענין הברכה על שחיטה, שמי שיכול לברך בעצמו אינו רשאי לשמוע מאחר אלא יברך בעצמו [והוא מוכיח כן מהמשנה בתרומות (1)].

ולענין בדיקת חמץ, כאשר בעל הבית אינו בודק כלל אלא מצוה על שליח שיבדוק חמץ – מפורש בדברי המג"א (2) והמשנה ברורה (2) – שהשליח מברך [כלשון המשנה ברורה: "אותו אחר מברך, דהוי כשלוחו גם לענין הברכה"]. והשאלה היא, האם דין הדלקת נר חנוכה בשליחות שווה לדין בדיקת חמץ, או שונה ממנו.

ולכאורה הדברים מפורשים בדעת המשנה ברורה שכתב בהלכות חנוכה (סי' תרעט ס"ק א; (2)) כי איש המדליק נר חנוכה בשליחות אשה שקיבלה כבר שבת ואינה יכולה להדליק, מברך השליח על ההדלקה [אשר קדשנו במצוותיו להדליק] ולא האשה. וכמו שגם פסק המשנה ברורה (ס"ק א) "אשה המדלקת, כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת השבת בהדלקתה, אם כן לא תדליק שוב של חנוכה, אלא תאמר לאחֵר להדליק והוא יברך אשר קדשנו במצוותיו להדליק בשבילה" [אמנם את ברכות שעשה ניסים ושהחיינו – האשה תברך].

מפורש איפוא בדעת המג"א והמשנה ברורה, שלא ניתן להפריד בין קיום מצוה על ידי אחד [השליח], וברכה על ידי אחר [המשלח], ובקיום מצוה על ידי שליחות – השליח שמקיים את המצוה הוא גם המברך את הברכה.

ועוד זאת  מצינו בדברי המשנה ברורה בהלכות שבת (3) לענין המנהג שהיתה חופה בערב שבת שהתירו לאשה לומר לנכרי בבין השמשות להדליק את הנרות והיא תברך, ותמהו האחרונים על כך כי "אין שליחות לעכו"ם, ואם כן היא אינה מדלקת, ואיך תברך". והוסיף המשנה ברורה ש"אפילו ישראל המצוה לחברו להדליק, גם כן דעת הדרך החיים דהמצוה לא יברך רק המדליק, כל שכן בזה, דהאשה לא תברך גם כן".  הנה כי כן, גם בהלכה זו של הדלקת נרות שבת על ידי שליח, מפורש במשנה ברורה, שאין להפריד בין קיום מצוה על ידי אחד, וברכה על ידי אחר, ולכן השליח שמקיים את המצוה הוא גם המברך את הברכה.

הרי לנו מחלוקת הפוסקים מי מברך על מצוה המתקיימת על ידי שליח. לדעת הבן איש חי – ניתן להפריד בין קיום מצוה על ידי אחד וברכה על ידי אחר, ולכן המשלח [בעל הבית] הוא המברך את הברכה. אולם לדעת המג"א והמשנה ברורה – לא ניתן להפריד בין קיום מצוה על ידי אחד, וברכה על ידי אחר, ולכן השליח שמקיים את המצוה הוא גם המברך את הברכה.

 

ג. עוד מפורש במג"א (3) ובמשנה ברורה (3) שאיש [שכבר הדליק נרות חנוכה] המדליק נרות בשליחות של אשה, הוא זה שמברך את הברכה להדליק נר חנוכה, בתנאי שהאשה עומדת לידו.

אמנם על דין זה תמהו הגרש"ז אויערבך ((4); הליכות שלמה) והאגרות משה  (6) מדוע הותנתה ברכתו של השליח בנוכחות האשה [המשַלַחת] לידו, ומאי שנא משאר מצוות שאפשר לעשותן על ידי שליח [כגון בדיקת חמץ ומזוזה] שהשליח מברך [לדעת המג"א והמשנ"ב].

והגרש"ז תירץ, שבמצוות שבהם השליח עושה את מעשה המצוה [כגון בדיקת חמץ ומזוזה] – השליח מברך, משא"כ בחנוכה, הואיל ומצות הדלקת הנרות היא חובת הבית, והחיוב הוא דווקא על מי שהבית שלו, הרי זה דומה לאדם שהניח תפילין על ידו של חברו, שאינו עושה בזה שום מצוה, ורק זה שהתפילין על ידו מקיים את המצוה על ידי מעשהו. ומשום כך אין השליח מברך על קיום המצוה מדין שליחות, ורק אם בעל הבית עומד שם, מברך השליח ומוציאו מדין 'שומע כעונה'. ואמנם לדעת הגרש"ז, מכיון ובעל הבית העומד ליד השליח יוצא בברכות מדין 'שומע כעונה', הרי שלכתחילה יברך בעל הבית את הברכות. ובאגרות משה (6) תירץ בשני אופנים נוספים, עי' בדבריו.

 

ד. ובביאור דעת הבן איש חי (1) שהחולה מברך על ההדלקה בשליחות [ולא השליח], וצ"ע האם יש הבדל בין הברכה על הדלקת נרות חנוכה בשליחות, לבין ברכה בקיום מצוות אחרות בשליחות – כתב רבי יצחק זילברשטיין בספרו תורת היולדת (4) שאכן ברכת נר חנוכה שונה מכל ברכת המצוות כי היא גם לפרסום הנס, ולא רק ברכת המצוות גרידא [והביא שם כי רבי חיים פנחס שיינברג, ראש ישיבת 'תורה אור' בירושלים, חולק, ולדעתו השליח יברך ולא האשה].

ובהרחבת תירוץ זה עי' בדברי הגאון רבי צבי  פסח פרנק, רבה של ירושלים, בספרו מקראי קדש ((5); חנוכה סימן כג), ותחילה הביא הגרצ"פ את דברי המג"א הנ"ל (3) שאדם שהדליק נ"ח יכול להדליק לאשה ולברך, וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה "כיון שהמצוה מוטלת על גוף האדם". ולענין ברכה על הדלקת נרות חנוכה כאשר השליח אינו נמצא בסמוך לבעל הבית, כתב הגרצ"פ שמשמע מסיום דברי המג"א הנ"ל שיכול לברך. אלא שמצד שני, הביא את דברי המהרש"ל הנ"ל (1) שכתב בענין בדיקת חמץ, שאם בעל הבית אינו בודק כלל, אינו יכול לברך". ועל השוואה זו כתב הגרצ"פ פרנק: "ויש לחלק בין ברכות חנוכה לבדיקת חמץ".

ובהערה על המקראי קדש ביאר את כוונתו הגרצ"פ על פי דברי המור וקציעה (המובא בהרחבה מקראי קדש סימן כד; (5)) שאין ברכת 'להדליק נר חנוכה' כשאר ברכת המצות, מפני שהיא אינה רק ברכה על המצוה, אלא שהיא חלק מגוף המצוה משום שעיקרה לפרסומי ניסא.

 

ה. דרך נוספת מדוע  בנר חנוכה שפיר יכול המשלח לברך למרות שהוא אינו מדליק את הנרות אלא שלוחו, ביאר בספר רץ כצבי (8) על פי דברי המחנה אפרים (8) לענין ברכה על עשיית מעקה על ידי גוי, שבמצוות שקיומן אינו נצרך לדין "שליחות", כעשיית מעקה וטבילת כלים, שהעיקר הוא המציאות שהכלי טבול והמעקה בנוי, ואין צורך לדין "שליחות" – רשאי ישראל לברך על עשייתן גם כשנעשו על ידי גוי. ולפי זה נמצא שגם חיוב הדלקת נר חנוכה על ידי שליח אינו נצרך לדין "שליחות", אלא זהו דין שבבית יהיו דולקים נרות חנוכה, ושפיר מברך בעל הבית על המציאות שבביתו דולקים נרות חנוכה.

ומאחר וידועים דברי האחרונים [עי' ברץ כצבי, שהביא דבריהם] שגדר חיוב הדלקת נר חנוכה אינו חיוב מעשה על הגברא, אלא חיוב על הבית – שכל אחד צריך שיהיה נר חנוכה דולק בביתו,  הרי שלענין ברכה על הדלקת נר חנוכה על ידי שליח, מכיון שאין ההדלקה מדין "שליחות" [כבבדיקת חמץ] אלא משום החיוב על הבית שיהיו דולקים בו נרות חנוכה – בזה גם אדם אחר [שליח] רשאי לברך, ואין זה משנה אם אחד יברך והשני יעשה את המצוה וידליק בפועל את הנרות, כי העיקר הוא שיהיה נר חנוכה בבית. מה שאין כן מצוות אחרות שיש חיוב לאחד, והשני הוא רק "שלוחו", בזה לא ניתן להפריד בין המצוה לברכה.

 

ו. סיכום פרטי הדינים בקיום מצות הדלקת נר חנוכה על ידי שליח, ראה בספר פסקי תשובות (7).

 

ז. בענין הדלקת נר חנוכה בשליחות, יש לדון בשאלה מצויה, בעל בית הטרוד בעסקיו ומאחר לשוב לביתו – האם ימתין עד לקיום המצוה בעצמו כאשר יגיע מאוחר לביתו, או שימנה את אשתו לשליח להדליק נר חנוכה בביתו בזמן. ראה מה שנחלקו בזה הגרש"ז אויערבך (9)  ויבלחט"א הגר"ע יוסף (9).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

תפילת מנחה

א. מנהג הישיבות הקדושות וכן אנשי עסקים המתארגנים לתפילה במקומות עבודתם, להתפלל מנחה סמוך לחצות היום – בזמן "מנחה גדולה". וצריך עיון על מה מסתמך

קרא עוד

ברכת הרב את ריבנו

א. לאחר קריאת המגילה "במקום שנהגו" – מברכים את ברכת "הָרָב אֶת רִיבֵנוּ", וצ"ע מה השוני של ברכה זו משאר הברכות

קרא עוד

תקיעת שופר

א. מצות התקיעה בשופר – בשמיעת קול השופר או במעשה התקיעה בו רבותינו הראשונים נחלקו בגדר מצות התקיעה בשופר, האם

קרא עוד

גבינת וחמאת נכרים

 א. האיסור באכילת גבינת נכרי – סוגיית הגמרא והטעמים במשנה במסכת עבודה זרה הגבינה נמנית בכלל דברי הנכרים שנאסרה אכילתם.

קרא עוד

מסחר בחול המועד

א. נחלקו הראשונים האם איסור מלאכה בחול המועד הוא מהתורה או מדברי סופרים, ונפקא מינה להנהגה בספקות. ב. "אמר רבא:

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

יג מידות בציבור 

יג מידות בציבור י"ג מידות בציבור בעת שירותי הצבאי בשנת תשכ"ט שהיתי במחנה צבאי בסיני. במוצאי שבת א' דסליחות שידרו ברדיו את אמירת הסליחות מבית

קרא עוד

בעל קורא בצום

בעל קורא בצום בעל קורא שאינו מתענה בתענית ציבור בעשרה בטבת, יום השנה לפטירת אבי מורי ז"ל, קיימתי בביתי מנין לתפילת מנחה. שעה קלה לפני

קרא עוד

זמן הדלקת נרות יום טוב

זמן הדלקת נרות יום טוב רבים תוהים מהו הזמן הראוי להדליק נרות ביום טוב: יש הנוהגים להדליק מבעוד יום בעת כניסת החג, כפי שמדליקים נרות

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.