תמים תהיה עם ה' אלוקיך

תקציר השיעור

א. תמים תהיה עם ה" אלקיך – מצות עשה

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם בפסוק "תמים תהיה עם ה" אלוקיך" נצטווינו במצות עשה.

• ביאור שיטת הרמב"ם, מדוע לא מנה את "תמים תהיה" במנין מצוותיו.

• דברי הרמב"ן בטעם איסור "תמים תהיה עם ה" אלוקיך", הנובע מהיות ישראל "חלק ה"" ולא בשליטת הכוכבים והמזלות "ונתן להם הנבואה האמתית" – כפי שנראה מפשט הפסוקים בתורה.

ב. אין שואלים בגורלות ובחוזים בכוכבים – משום שנאמר "תמים תהיה עם ה" אלקיך"

חז"ל למדו מהפסוק "תמים תהיה עם ה" אלוקיך", לאסור שימוש בגורלות ושאלת עתידות מהחוזים בכוכבים.

ג. שימוש בגורל – בפרשיות התנ"ך

בפרשיות התנ"ך מצאנו שימוש בגורלות. ויש ולבאר מהו האופן הנאסר, ובאופן המותר, האם מותר לכל אדם, או שצריכים תנאים להיתר והצלחת ההשתמשות בהם, ומהם תנאים אלו.

ד. השימוש בגורלות – "גורל הגר"א"

במסורות בעל פה מקובל וידוע על "גור"ל הגר"א", אשר נעשה במשך דורות על ידי גדולי ישראל, כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות הרות גורל שעמדו בפניהם. ויש להבין מהו ההיתר להשתמש ב"גורל הגר"א", אשר לכאורה סותר את פסק השלחן ערוך "אין שואלין בגורלות".

ה. השימוש בגורלות – בדורות קדומים יותר

בתקופת מרן הבית יוסף • ספר "גורל הקודש" שחיבר מהר"ח ויטאל.

ו. "פסוק לי פסוקך" – כעין נבואה

בביאור הדברים נראה בהקדם דברי חז"ל שאמרו לתינוק "פסוק לי פסוקך", ולפי זה קבעו כיצד לנהוג. וביארו הפוסקים שאין בזה איסור "ניחוש" משום שזהו "כעין נבואה".

ז. השימוש בגורלות – מכוח התורה

לפי האמור לעיל, ביארו הפוסקים באלו אופנים מותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ולהשתמש בפתיחת ספרי קודש לפתרון שאלות בקשר לעתיד – ללא חשש איסור שאלה בגורלות.

• דברי חז"ל: "אם ביקשת ליטול עצה מן התורה, הוי נוטל" • גדולי ישראל שהיו "מתייעצים" עם התורה "בפתיחת הספר בצר להם, כמו גורל".

ח. שאלת עתידות בהכרת הפנים ושרטוטי הידיים – האם יש לאסור משום "תמים תהיה"

בדברי הזוהר הקדוש ובתשובות הגאונים, מבוארת החכמה המקובלת איש מפי איש בהכרת הפנים ושרטוטי הידיים, עליה כתב הרמב"ן "וכשאבדנו, אבדו החכמות עימנו, ונשאר זכרם בשיבוש ביד מעטים". ויש לברר האם מותר לשאול על העתידות אצל הבקיאים בחכמת שרטוטי כפות הידיים, או שיש בזה חשש איסור "תמים תהיה עם ה" אלוקיך".

תמים תהיה עם ה' אלוקיך

תמים תהיה עם ה' אלוקיך

 

א. תמים תהיה עם ה' אלוקיך – מצות עשה

בפרשת שופטים (1א) נאמר בפסוקים "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", ולאחר מכן הוזכרו הקסמים שהם מנת חלקם של אומות העולם, לעומת עם ישראל, שהקב"ה שלח להם נביאים.

הרמב"ם והרמב"ן נחלקו האם בפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" נצטווינו במצות עשה. דבר הבא לידי ביטוי במניית, או אי מניית מצות "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" במנין המצוות. שיטתו של הרמב"ן מבוארת בהגהותיו על ספר המצוות (1ד) וכפי שכתב "מצוה שמינית שנצטוינו להיות לבבנו תמים עמו יתברך והוא שנאמר תמים תהיה עם ה' אלוקיך". ובהמשך דבריו הוסיף כי במצוה זו נצטווה אברהם אבינו, וכפי שביאר בפירושו לתורה בפרשת לך לך (1ג), ובפירושו על התורה בפרשת שופטים (1ב).

בהסבר שיטת הרמב"ם, מדוע לא מנה את "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" במנין מצוותיו, ראה במה שכתב הרמב"ן בהגהותיו לספר המצוות בסוף דבריו (1ד), במגילת אסתר שם (2א) ובמלבי"ם (2ב) ובמה שהקשה מדברי הגמרא בפסחים (3א).

הרמב"ן בדרשותיו (2ג), הוסיף ביאור בטעם איסור "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", הנובע מהיות ישראל "חלק ה'" ולא בשליטת הכוכבים והמזלות "ונתן להם הנבואה האמיתית" – כפי שנראה מפשט הפסוקים בתורה [ועיין לעיל (1א) בפירוש רש"י על אתר].

 

ב. אין שואלים בגורלות ובחוזים בכוכבים – משום שנאמר "תמים תהיה עם ה' אלקיך"

חז"ל במסכת פסחים (3א) למדו מהפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", לאסור שאלת עתידות מהחוזים בכוכבים, וכפי שנקט להלכה בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן (4א).

הבית יוסף (3ג) הביא בשם הספרי "מנין שאין שואלין בגורלות שנאמר תמים תהיה עם ה' אלוקיך" [כבר העירו שבספרי שלפנינו אינו נמצא]. וכן הובא בדברי התוספות במסכת שבת (3ב). בביאור הדברים כתב בשו"ת וישב הים (3ד) כי הן השאלה באיצטגנינות והן עשיית גורלות, מהותן ידיעת העתיד – דבר הנוגד את מצות "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". וכן נפסק בשלחן ערוך (4ב) "אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות". והוסיף הרמ"א: "משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך".

בהלכה הסמוכה (סעיף ב) פסק הרמ"א (4ב) להלכה את דברי תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן (4א) "במה שאדם יודע שהוא כנגד המזל, לא יעשה ויסמוך על הנס, אלא שאין לחקור אחר זה משום תמים תהיה".

 

ג. שימוש בגורל – בפרשיות התנ"ך

בפרשיות התנ"ך מצאנו שימוש בגורלות, כגון: בקביעת שני השעירים ביום כיפור (5א), חלוקת הארץ (5ב), לכידת עכן (5ג), במעשה יהונתן ויערת הדבש (5ד), בהטלת יונה לים (5ה), ובקביעת סדר הכהנים בהקרבת הקרבנות (5ו).

ויש לבאר מהו האופן הנאסר, ובאופן המותר, האם מותר לכל אדם או שצריכים תנאים להיתר והצלחת ההשתמשות בהם, ומה הם התנאים האלו.

בשו"ת וישב הים (5ז)-(6) דן בהרחבה בנדון, והגדיר בזה מיני גורלות:

[א] גורל לחלוקת שותפים שנעשית בכח הסכמת הצדדים לבירור חלקם, וזהו היתר גמור.

[ב] גורל לחייב אדם על מעשה שעשה וכדומה [כמו במעשה של עכן ויהונתן] אינו מועיל אלא אם כן נעשה בכח רוח הקודש. וכן כאשר נעשתה חלוקה או בירור על ידי גורל פי ציווי ה' בתורה [חלוקת הארץ, שני שעירים ביום כיפור] או במאמר נביא שתוצאותיו על פי ה' ואסור להרהר אחריו.

[ג] גורל הנעשה לברר עתידות אסור משום 'תמים תהיה עם ה' אלקיך', כפי שנפסק בשו"ע.

 

ד. השימוש בגורלות – 'גורל הגר"א'

מסורת מקובלת מהגר"א לערוך גורל על ידי תנ"ך, ובמשך דורות רבים השתמשו גדולי ישראל ב'גורל הגר"א' כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות שעמדו בפניהם, כמובא בספר הגאון החסיד מוילנא (7א) עובדות נפלאות על השימוש שנעשה בו על ידי גדולי ישראל והתשובות הקולעות שקיבלו. עם זאת, גדולי ישראל נזהרו לא להשתמש בגורל לעיתים מזומנות, וגם כשהשתמשו בו, נעשה הדבר בחרדת קודש ובהכנות מתאימות.

סיפור מרגש נוסף אודות 'גורל הגר"א' מובא בספר איש חסיד היה (8-9) על חייו ופועלו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שזיהה י"ב חיילים מתוך ל"ה חללי השיירה לגוש עציון [שלא ניתן היה לזהותם], על פי 'גורל הגר"א', ועל סמך זיהוי זה הובאו לקבר ישראל בהוראת הגרצ"פ פרנק, שאמר שיש לסמוך על הגורל.

 

ה. השימוש בגורלות – בדורות קדומים יותר

בספרו 'גורל הגר"א' (10) הובאו מקורות לכך שהשימוש בגורלות כעין 'גורל הגר"א' היה כבר בדורות קדומים יותר.

לעומת זאת, בספר אורחות רבנו הקהילות יעקב (7ב) מובא שהסטייפלער לא עשה 'גורל הגר"א'.

בנו, הגר"ח קנייבסקי ביאר הנהגה זו משני טעמים: [א] לא ידוע בדיוק איך לעשותו. [ב] אין לסמוך על גורלות, וכפי שנאמר בתורה 'תמים תהיה עם ה' אלקיך'.

ויש להבין מהו ההיתר להשתמש בגורלות בכלל, וב'גורל הגר"א' בפרט – לכאורה בניגוד לפסק המפורש של מרן השלחן ערוך (3ב) "אין שואלין בגורלות".

 

ו. פסוק לי פסוקך – כעין נבואה

ביאור הדברים נראה על פי המסופר בגמרא אודות כמה תנאים ואמוראים שביקשו מהתינוקות [ילדים קטנים] "פסוק לי פסוקך", כלומר, שהתינוק יגיד פסוק כלשהו, ועל פי הפסוק שהקטן אמר ידעו מה לעשות או מה שיקרה.

במסכת גיטין (11א) מסופר על רב ששת [שהיה סגי נהור] שחפרו לו גומא וכיסוה במחצלת כדי שיפול בה. וכשהזמינוהו לנוח עליה, ראה זאת רב חסדא וסימן לרב ששת בקולו, ומיד פנה רב ששת לילד קטן ואמר לו "פסוק לי פסוקך" ואמר לו הילד "נטה לך על ימינך או על שמאלך". ואז שאל רב ששת את משמשו מה אתה רואה, אמר לו מחצלת שטוחה, ביקש ממנו רב ששת שילך מסביבה. כשיצא רב ששת מהמקום שאלו רב חסדא מנין ידע להיזהר, השיב לו רב ששת מהסימן שעשה לו ומהפסוק שציטט הילד.

כעין זה מובא גם במדרש (11ב) אודות מרדכי וגזירות המן, וכן במסכת חולין (11ג). וכן נפסק בשלחך ערוך (12ב) "מותר לומר לתינוק פסוק לי פסוקך". הפוסקים דנו מדוע אין בזה איסור 'ניחוש', ראה בבית יוסף (12א) שהביא את דברי הסמ"ג "לא היה מין נחש אלא כעין נבואה", ובדברי הב"ח (12א) והש"ך (12ב).

 

ז. השימוש בגורלות – מכוח התורה

לפי האמור לעיל, ביארו הפוסקים באלו אופנים מותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ולהשתמש בפתיחת ספרי קודש לפתרון שאלות בקשר לעתיד – ללא חשש איסור שאלה בגורלות, ובהקדם דברי חז"ל (13א) "אם ביקשת ליטול עצה מהתורה, הוי נוטל".

החיד"א הביא בחיבוריו שיורי ברכה (13ב) ובשו"ת חיים שאל (13ג) את מנהג החכמים "להתייעץ עם התורה" בפתיחת ספרים למצוא בהם תשובות לשאלותיהם, וכפי שהובא גם בספר טעמי המנהגים (13ד).

סיכום – שו"ת וישב הים (13ה).

 

ח. שאלת עתידות בהכרת הפנים ושרטוטי הידיים – האם יש לאסור משום "תמים תהיה"

בדברי הזוהר הקדוש (15ג) ובתשובות הגאונים [הובא בשו"ת וישב הים (16)], מבוארת החכמה המקובלת איש מפי איש בהכרת הפנים ושרטוטי הידיים, עליה כתב הרמב"ן בדרשתו (14) "וכשאבדנו, אבדו החכמות עימנו, ונשאר זכרם בשיבוש ביד מעטים" [ראה בדבריו פירוש המעשה המסופר בגמרא במסכת ברכות (15ב) על ברכת "חכם הרזים", שעניינה ההכרה בחכמת הפרצוף]. חכמה זו הוזכרה גם בפירוש הרמב"ן על התורה (15א), ורבנו חיים ויטאל (15ד)-(15ה) כתב, כי רבו, האריז"ל, היה בקי בה.

בשו"ת וישב הים (16) הסתפק, האם מותר לשאול על העתידות אצל הבקיאים בחכמת שרטוטי כפות הידיים, או שיש בזה חשש איסור "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". בסוף דבריו נטה לאיסור, על פי מה שכתב הלחם משנה (16ב). וכן אסר בשו"ת להורות נתן (17א).

אולם בשו"ת תשובות והנהגות (17ב) נקט שאין איסור לשאול ולחקור אצל הבקיאים בחכמת שרטוטי כפות הידיים אך "מכל מקום עליו לידע שאצל עם ישראל הכל תלוי בתפילה ומעשים טובים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

הוצאת דיבה

א. בתורה הוזכר דינו של המוציא שם רע על נערה בתולה. כמו כן, המצער ומבייש את חברו בדברים עובר על

קרא עוד

הטבת חלום

א. חז"ל שקדו בכמה מסוגיות הש"ס על תקנת החלומות, ואף מרן המחבר דן בשלושה מקומות בשולחן ערוך בהלכות אלו, ושלוש

קרא עוד

מכירת בתי כנסת

א. סוגיית הגמרא במסכת מגילה בענין מכירת בית כנסת, וההבדל בין בית כנסת של 'כפרים', הנמכר על ידי 'ז' טובי

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

אתר אינטרנט הפתוח בשבת

אתר אינטרנט הפתוח בשבת פתיחה בשנים האחרונות, עם התפתחותם המואצת של המדע והטכנולוגיה, השתנו לחלוטין דרכי המסחר בעולם. והשינוי התעצם שבעתיים, עם התפתחות רשת ה'אינטרנט',

קרא עוד

הגיע באמצע יוט שני

הגיע באמצע יוט שני דין בן א"י המגיע לחו"ל באמצע יום טוב שני א. בשו"ת בצל החכמה (ח"א סימן נב) נשאל: "בן א"י הנוסע לחו"ל ודעתו

קרא עוד

מתנות לאביונים

מתנות לאביונים א. במסכת מגילה (ז, ב) מסופר על אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין שהיו "מחלפי סעודתייהו להדדי" בפורים. בביאור המעשה נחלקו הראשונים. רש"י

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.