פרשת ראה – ביאת המשיח (אור החיים)

תקציר השיעור

ביאת המשיח והגאולה האחרונה

א. כי יהיה בך אביון – רמז למלך המשיח

בפירושי האור החיים הקדוש על התורה, נתבארו פסוקים ופרשיות שבהן רמזים על הגאולה האחרונה בכלל, ובואו של מלך המשיח בפרט. צירוף כל הדברים למערכה אחת, מחזק את האמונה בביאת המשיח, ומדריך אותנו בנתיבות המעשים, כיצד נשכיל לקרב את הגאולה השלמה במהרה בימינו.

  • כי יהיה בך אביון – מלך המשיחעני ורוכב על חמור".

ב. אסרי לגפן עירו ולשורקה בני אתונו – יכוון על ביאת מלך המשיח

פרשה נוספת שבה נרמז בואו של מלך המשיח, היא בברכתו של יעקב אבינו לבנו יהודה: "אסרי לגפן עירו – כנגד גאולת מצרים; ולשורקה בני אתונו – כנגד הגאולה העתידה" [עיר ואתון – בחינת הקליפה זכר ונקיבה; דבריו המופלאים של האור החיים הקדוש שראה בחלומו שנאבק עמם].

ג. אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב – כל הנבואה במלך המשיח נאמרה

בדברי הגמרא במסכת סנהדרין נאמר כי לקץ הגלות והגאולה העתידה יש "עת" קבוע וידוע מראש, אלא שאם "יזכו" ישראל, הקב"ה "יחיש" ויקדים אותה – ענין זה נרמז בנבואתו של בלעם על אחרית הימים.

ד. דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל – משיח בן דוד ומשיח בן יוסף

האור החיים הקדוש, בהמשך דבריו שם, ביאר את הרמז בנבואתו של בלעם על שני המשיחים שעתידים לבוא – משיח בן יוסף ולאחריו משיח בן דוד [שהוזכרו בדברי הגמרא במסכת סוכה].

  • ביאת שני המשיחים נרמזה בלשון הכתובים בפרשת מצורע ובפרשת פנחס • דברי האריז"ל לכוון בתפילת שמונה עשרה במאמר "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין" על משיח בן יוסף שלא ימות על ידי ארמילוס רשיעא [דברי מהר"ח ויטאל כי האריז"ל היה משיח בן יוסף].

ה. קץ הגלות האחרונה – רמזים נוספים בפרשיות התורה

"משפחות יהודה לפקודיהם ששה ושבעים אלך וחמש מאות" – רמז מתי תהיה תכלית הפקידה הטובה.

  • "זאת תורת העולה על המזבח עד הבוקר" – הגאולה בבוקר לאחר שהקב"ה יקוד את אשו על האומות.

 ו. הגאולה האחרונה – בזכות תורה מעשים טובים וייסורים

דברי האור החיים כי נשכיל להחיש את הגאולה בזכות המעשים הטובים בכלל, והצדקה בפרט.

  • דרכים נוספות להחשת הגאולה העתידה – לימוד התורה וייסורי הגלות.

ז. משיח ה' שמו חיים

בסיום דברי האור החיים הקדוש שהובאו לעיל נכתב כי "משיח ה' שמו חיים". בדברי חז"ל נתפרשו שמות אחרים למשיח, ועל כן מצינו הסברים שונים לכוונת רבינו האור החיים הקדוש בדבריו [וצ"ע האם רמז על עצמו או על רבי חיים אבולעפיה].

פרשת ראה – ביאת המשיח (אור החיים)

פרשת ראה

ביאת המשיח – והגאולה האחרונה

א. כי יהיה בך אביון – רמז למלך המשיח

בפירושי האור החיים הקדוש על התורה, נתבארו פסוקים ופרשיות שבהן רמזים על הגאולה האחרונה בכלל, ובואו של מלך המשיח בפרט. צירוף כל הדברים למערכה אחת, מחזק את האמונה בביאת המשיח, ומדריך אותנו בנתיבות המעשים, כיצד נשכיל לקרב את הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

במסכת סנהדרין (1א) מסרו חז"ל, כי הגאולה אפשרית בשני אופנים, האמורים בפסוק (ישעיה ס, כא) "אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", והם: "זכו – אֲחִישֶׁנָּה, לא זכו – בְּעִתָּהּ". ועוד אמרו שם: "זכו – וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא (דניאל ז, יג), ופירש רש"י: במהירות. לא זכו – הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט)", ופירש רש"י: בעצלות.

על פי דברי הגמרא, פירש האור החיים הקדוש (1ג), כי הפסוק "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ", ירמוז "על אחד המיוחד שבאומה, שאליו אנו מקוים ומצפים מתי יבא. והוא מלך ישראל משיחנו, אשר הוא אביון, וכבר נמשל לעני כאומרו עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר. ורמז הדבר אשר יסובבנו להיות אביון. ואמר בְךָ, פירוש בסיבתך, כי עונותינו האריכו קיצנו. ולזה רמז באומרו מֵאַחַד אַחֶיךָ, שהוא המיוחד שבאחיך".

 

ב. אסרי לגפן עירו ולשורקה בני אתונו – יכוון על ביאת מלך המשיח

פרשה נוספת שבה נרמז בואו של מלך המשיח, היא בברכתו של יעקב אבינו לבנו יהודה (2) "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה". ופירש האור החיים הקדוש: "ואולי שיכוון עוד לומר על ביאת מלך המשיח האמור בסמוך עד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, ואמר וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים, שאליו עמים ידרושו. אמר שיאסור במאסר ובתפיסה לפני הגפן, שהם ישראל שנמשלו לגפן (שמות רבה מד, א) דכתיב (תהלים פ, ט) גפן ממצרים תסיע. יאסור לפניהם עִירֹה, פירוש כל האומות הנמשלים לחמור, דכתיב (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם. וְלַשּׂרֵקָה פירוש לפני ענף אחד מהגפן הנקרא שורק, יאסור גם כן בְּנִי אֲתֹנוֹ". וראה שם כל דבריו המופלאים ביותר, ובפרט מה שכתב "כי בסטרא אחרא הנקבה היא יותר חזקה מהזכר. ובחזיון הראוני בחלום, שהאבקתי במלחמה עם הזכר, ויהי נקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכוחי. ולנקבה נתאמצתי בכל כחי כמה פעמים, ואחר כמה טרחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ, אך לא כבעלה הזכר. ולזה אמר כנגד גאולה העתידה וְלַשּׂרֵקָה, עת אשר ישרוק ה' ויקבצם, בְּנִי אֲתֹנוֹ, אותם שבאים מכח הנקבה, גם אותם יאסור ה' לפני בני ישראל". נפלא מאד נוראות גדולת רבינו זיע"א.

 

ג. אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב – כל הנבואה במלך המשיח נאמרה

כפי שהובא לעיל, בדברי הגמרא במסכת סנהדרין (1א) נאמר כי לקץ הגלות והגאולה העתידה יש "עת" קבוע וידוע מראש, אלא שאם "יזכו" ישראל, הקב"ה "יחיש" ויקדים אותה.

ענין זה נרמז בנבואתו של בלעם על אחרית הימים (3א), כפי שביאר האור החיים הקדוש (3ב) "כל הנבואה במלך המשיח נאמרה. ויתבאר על פי דבריהם ז"ל (סנהדרין צח, א) שאמרו בפסוק בעתה אחישנה, זכו אחישנה לא זכו בעתה, והוא רחוק מופלג. כנגד שני קצים אלו דבר הכתוב, כנגד אם זכו אמר אֶרְאֶנּוּ, פירוש לדבר שאני עתיד לומר, אבל אינו עַתָּה בזמן זה אלא בזמן אחר. ויכול להיות שאינו רחוק כל כך, שאמרו ז"ל (דברים רבה ב, יא-כג) אם היו ישראל חוזרים בתשובה כמצטרך היו נגאלים מיד, אפילו לא יעבור עליהם אלא יום אחד בגלות דכתיב (תהלים כ, ב) יענך ה' ביום צרה.  וכנגד קץ בעתה אמר אֲשׁוּרֶנּוּ, כמו שצופה מרחוק, והוא אומרו וְלֹא קָרוֹב, כי הקץ של בעתה ארוך עד למאוד בעוונות. וכפל הענין, ושינוי הלשון, יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו (סנהדרין צח, א) שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר (ח"א דף קיט ע"א). מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה, תהיה באופן אחר, ועליה נאמר (זכריה ט, ט) שהגואל יבוא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר".

לפי דרך זו ביאר שם את המשך הפסוקים: "כנגד גאולת אחישנה שהיא באמצעות זכות ישראל, שרמז במאמר אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אמר דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, שיזרח הגואל מן השמים. גם רמז לכוכב היוצא באמצע השמים לנס מופלא, כאמור בספר הזוהר (שם). וכנגד גאולת בעתה, שרמז במאמר אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ד, יד) ושפל אנשים יקים עלה, שיבוא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר, ויקום וימלוך, ויעשה מה שנאמר בסמוך" [וראה במה ביאר שם את שינוי הלשונות בין "גאולת אחישנה", שנאמר בה יעקב, ל"גאולת בעתה" שנאמר בה ישראל].

 

ד. דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל – משיח בן דוד ומשיח בן יוסף

האור החיים הקדוש, בהמשך דבריו בפרשת בלק (5א), ביאר את הרמז בנבואתו של בלעם על שני המשיחים שעתידים לבוא – משיח בן יוסף ולאחריו משיח בן דוד.

שני "משיחים אלו" הוזכרו בדברי הגמרא במסכת סוכה (4א; נב, ב) "ארבעה חרשים, אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק". ועוד הובא בגמרא (4ב; שם עמ' א) "תנו רבנן, משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר (תהלים ב, ז-ח) אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ. וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג, אומר לפניו ריבונו של עולם איני מבקש ממך אלא חיים, אומר לו חיים [אינך צריך לבקש כי], עד שלא אמרת כבר התנבא עליך דוד אביך, שנאמר (תהלים כא ה) חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד".

וכתב המהרש"א (4ג) "דבגאולה העתידה במהרה בימינו, בתחילה יבוא משיח בן יוסף להושיע ישראל, כמו שנאמר (עובדיה א, יח) וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, שאין זרעו של עשו כלה אלא על ידי משיח בן יוסף. אבל על ידי עובדי כוכבים רבים שיבואו שוב לירושלים יהרג, ולא יהיה גאולה שלימה עד בא משיח בן דוד, כמפורש בכמה מקראות" [וראה עוד בספר הגאולה עם פירוש חזון יואל (4ד) בענין משיח בן יוסף].

וביאר האור החיים הקדוש (א5) וזה לשונו: "עוד רמז במאמר דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, על משיח בן דוד הרמוז בכוכב כנזכר, ואומרו וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, ירמוז על משיח בן אפרים. והכוונה בזה, כי אם ישראל יהיו בגדר שיהיו נקראים יעקב, לא יאיר להם אלא משיח בן דוד. אבל משיח בן אפרים ימות במלחמה ראשונה, שיהרגנו רומילוס, כאומרם ז"ל. אבל אם ישראל יהיו כולם צדיקים שבשם ישראל יתכנו, אז אפילו אותו שבט שהוא משיח הבא מאפרים, וקם פירוש תהיה לו תקומה לפני אויביו, ולא יהרגנו רומילוס".

להשלמת היריעה, ראה גם בדברי האור החיים הקדוש, במה שפירש כי ביאת שני המשיחים נרמזה בלשון הכתובים בפרשת פנחס (5ב-5ג) ובפרשת מצורע (6א-6ב).

בסוף דבריו בפרשת בלק (5א) כתב האור החיים הקדוש: "ותמצא שציוו גדולי ישראל לכוון בתפלתנו [בשמונה עשרה] כשאנו אומרים כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ, לבקש רחמים על משיח בן אפרים שלא יהיה נהרג במלחמה". ענין זה מוזכר בדברי מהר"ח ויטאל (6ג) בשער הכוונות: "ובאומרו וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין, צריך לכוון כונה זו אשר פירשו שמעיה ואבטליון למורי ז"ל, יום אחד אשר הלכנו לגוש חלב להשתטח על קבריהם, ושם א"ל הם עצמם שצריך לכוון במלות אלו בג' תפילות שבכל יום ויום לכוון להתפלל לשי"ת על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות על ידי ארמילוס רשיעא, כמו שאמרו רז"ל על פסוק חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד, ועליו אנו מתפללים וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין". ובספר שבחי האר"י (6ד) מצאנו בזה תוספת שכתב מהרח"ו דבר מופלא: "גם יום אחד הלך הרב עם החברים לגוש חלב על ציון קבר שמעיה ואבטליון, אמר הרב לחברים משמם שיתפללו על משיח בן אפרים שלא ימות בימיהם. והחברים לא ידעו כי בשביל הרב אמרו מה שאמרו אותם התנאים. והרב בענוותנותו לא פירש לחברים הדברים. ולכשנסתלק הרב לבית עולמו, אז ידעו למפרע שהוא היה משיח בן אפרים".

 

ה. קץ הגלות האחרונה – רמזים נוספים בפרשיות התורה

בדברי האור החיים הקדוש נתבארו רמזים נוספים לביאת המשיח בפרשיות התורה.

  • בפרשת צו – ביאר האור החיים הקדוש (7ב) את פסוקי פרשת הקרבת קרבן העולה "בדרך רמז על הגלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון ידינו", ופירש בהרחבה כי בפסוקים אלו מבואר כי באמצעות לימוד התורה והיסורים העוברים על כלל ישראל בגלות "תהיה עלייתנו מיועדת בהפלגות המעולות משונות לשבח שבחים, אשר לא היה ולא יהיה". ובהגיע "בוקר הגאולה", הקב"ה ישפוט את אומות העולם על כל מה שעוללו בשנאתם לעם ישראל "ויקריב מעשה הצרות לפני מידת הדין שמתייחסת למזבח, כדי לנקום נקם מאויבינו" – יעויין בכל דבריו שם.
  • בפרשת האזינו – ביאר האור החיים הקדוש (8א) את הפסוק "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ", הרומז ליום שבו לעתיד לבוא "יוציא ה' חמה מנרתיקה, הרשעים נידונים בה וליהטה אותם, והצדיקים מתרפאים בה. והוא אומרו לִי נָקָם וְשִׁלֵּם, פירוש נקם לרשעים ושילם שכר טוב לצדיקים. ואומרו לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, הוא סוד מאמר (סוטה מט, ב) עקבות משיחא, והוא בירורי ניצוצי רגלי ס"מ כשתמוט רגלם של עושי רשעה ותיגמר ממה שנגע בה מדבר המעמיד כידוע ליודעי חן. ואומרו כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם הוא מאמר הנביא (ישעיה יג, ו) כי קרוב יום ה' [שפירושו, כי נכון ומזומן אותו היום]. ואומרו וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ, הם הנחמות העתידות כשישתלמו עושי רשעה, תיכף ימהר לקיים הבטחות העתידות לצדיקים".

 

ו. הגאולה האחרונה – בזכות תורה מעשים טובים וייסורים

בדברי האור החיים הקדוש (1ב) מבואר כי נשכיל להחיש את הגאולה בזכות המעשים הטובים בכלל, והצדקה בפרט: "ויצו ה' לכל איש ישראל לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, אלא יתחזק בכל עוז ותעצומות למלאת חשק האחד המיוחד. כי באמצעות מעשה בני אדם, ובפרט במצות הצדקה, דכתיב (ישעיה נד, יג) בצדקה תכונני. וגמר אומר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פירוש מסיבת אחיך האביון הידוע, שיעריך אדם בדעתו שהמעשה הוא לתכלית דבר זה של משיח ה' שמו חיים".

במקומות אחרים בפירושיו על התורה, נתבארו דרכים נוספות להחשת הגאולה העתידה.

  • בזכות התורה – בפרשת בראשית כתב האור החיים הקדוש (8ב) בסוף דבריו: "ואומרו וְרוּחַ אֱלֹקִים אמרו במדרש (ב"ר ב, ד) זה רוחו של משיח. מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אין מים אלא תורה, על דרך אומרם בזוהר (בהשמטות לח"א דף יג) שלא יגאלו ישראל אלא בזכות התורה שנמשלה למים". וכן מבואר בדבריו בפרשת תצוה (9א) "כי ד' גלויות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד. גלות הראשון, נגאלו בזכות אברהם אבינו ע"ה. שניה, נגאלו בזכות יצחק. שלישית, בזכות יעקב. והרביעית תלוי בזכות משה, ולזה נתארך הגלות כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה" – ראה כל דבריו שם.
  • בזכות תורה ויסורים – בפרשת ויחי כתב האור החיים הקדוש (9ב) "אם יגיע זמן הגאולה ולא ימצא יין, פירוש שאין בנו תורה, תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות אשר יצירון האומות לישראל, כאומרם ז"ל (סנהדרין צז, ב) כי כשיגיע קץ הנחתם ולא יהיה בישראל זכות לגואלם יעמיד להם מלך קשה כהמן. והוא אומרו וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, כי באמצעות היסורים יזדככו הנפשות ויתבררו ניצוצי הקדושה כדרך שיתבררו באמצעות בחינת התורה. אלא שזו מלאכתו נאה, וזו מלאכתו בלתי נאה. ואומרו עֲנָבִים, כי באמצעות היסורים תיגמר הכנתה, כגמר בישול פרי הגפן שהם הענבים". וסיים: "כי הפרש גדול יהיה בין אם תהיה הגאולה באמצעות התורה והמצוה, אז יגלה בגילוי מלכות עליון, לאם תהיה באמצעות הנקמה אשר תהיה בישראל, יהיה בבחינת עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר",
  • בזכות אורך הגלות ועסק התורה – בפרשת תזריע כתב האור החיים הקדוש (9ג) כי בפסוקים יש רמז "להבדיל בין הגאולה העתידה לגאולה שעברה של מצרים, שהיו ישראל ערום ועריה, ואין טובה זו בבחינת זכר. אבל הגאולה העתידה לצד שעל כל פנים תהיה באמצעות זכות ישראל, לו יהיה שלא יהיו ראויים, אף על פי כן באמצעות אורך הגלות ועסק התורה, דכתיב (דברים לא, כא) לא תשכח מפי זרעו, על כל פנים תהיה הגאולה בבחינת זכר [כמו שכתב שם לעיל "דע כי בחינת הזכר היא בחינה עליונה מבחינת הנקבה, והתורה מיחסת בחינות העליונות בבחינת הזכר"] ועמדה לנצח".

וראה עוד בענייני הגאולה העתידה, בדברי האור החיים הקדוש בפרשת בהר (ספר ויקרא, פרק כה פסוקים כו-כח), ובפרשת בלק (ספר במדבר, פרק כד, פסוקים ו-ז), וצרפם לכאן למערכה אחת, ואין כאן המקום להאריך.

 

ז. משיח ה' שמו חיים

בסיום דברי האור החיים הקדוש שהובאו לעיל (1ב) נכתב כי "משיח ה' שמו חיים".

בדברי חז"ל נתפרשו שמות אחרים למשיח, ועל כן מצינו הסברים שונים לכוונת רבינו האור החיים הקדוש בדבריו, האם התכוון ללמדנו כי שמו של המשיח "חיים", או שמא נתכוון לרמוז על עצמו שיש לו נשמת משיח, כרשב"י בדורו, או שהתכוון לרבי חיים אבולעפיה שנולד בארץ ישראל – ראה בהרחבה בספר כל הכתוב לחיים (10).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

הכנסת אורחים

א. חז"ל הפליגו במעלות מצות הכנסת אורחים, ואמרו: "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה, ויותר מהשכמת בית המדרש". וצ"ב

קרא עוד

סנדק בשני אחים

א. דברי מהרי"ל בשם רבינו פרץ שאין כופלים לתת בניו לסנדק אחד, משום שהסנדק נחשב כמקטיר קטורת, והקטורת היא סגולה

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

ברכת החודש

ברכת החודש א. בכל קהילות ישראל נהגו לומר את 'ברכת החודש', דהיינו להכריז קודם תפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש, על החודש הקרב ובא [מלבד בשבת

קרא עוד

זימון מצות מכונה ומצת יד

זימון מצות מכונה ומצת יד אוכלי מצות יד ומצות מכונה – האם מצטרפים לזימון א. כאשר הוחל באפיית "מצות מכונה", עורר הדבר פולמוס נרחב ונוקב בקרב

קרא עוד

רפואה ביום טוב

רפואה ביום טוב מעשה שהיה, בשעת אמירת השיעור בליל שבועות, חש אחד הלומדים בראשו, ובכדי להמשיך בסדר לימודו, רצה ליטול תרופה להקלת הכאב. והשאלה היא,

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.